יש אנשים שמעלים לנו את הסעיף, אבל ממש, איך אומרים המרוקאים: "מעלה לי את הג'ננה"

(מכיוון שאני נשוי למרוקאית, ויש שחושבים שאני מרוקאי, למרות שאני רוזבנלט, פה בחצור, מרשה לעצמי להשתמש בעדות)

יש אנשים שעושים לך כל כך רע, שהם הופכים לשונאים שלך

ואז: שיקול הדעת מתערער

כלומר?

אתה מדמיין שההצעה הזו שקבלת ממקום אחר עדיפה על המקום שלך למרות שהיא לא!

או שאתה רוצה להגיש מכתב התפטרות – ויהיו לכך השלכות – יש לך מחויבויות!!!

יש מצבים – שחייבים להתפטר – ברגע שזה מגיע כבר להתעמרות במקום עבודה, למצב נפשי ירוד, לחופשת מחלה כל חודש, עקב העומס הנפשי הכבד, חוסר ההערכה וכו'…

אבל אם הדברים סבילים, וכן בעסה, יש לא פעם מצבים כאלו, אסור שזה יערער אותך לקבל החלטות נכונות לטובת הקריירה שלך

והיי, עכשיו אני פונה לאנשים שמנהלים אנשים -> כשאתם מנהלים מישהו זה דיני נפשות, בן אדם נפגע בקלות-

יש לכם ביקורת, יש דרך להעביר. (לכל אחד סגנון תקשורת משלו, תבחרו לתקשר בסגנון תקשורת של העובד שלכם)

יש לכם עובד שעובד קשה ונותן מעצמו – תפרגנו!!! תגידו מילה טובה!

אי אפשר כל היום לחפש את החסרונות – תקשיבו!!!

ובכלל תלמדו לתקשר, יש שיטות מגוונות של תקשורת – שלומדים לתקשר בריא יותר בארגון

ולמה אתם צריכים שמישהו ישנא אתכם? למה אתם צריכים את זה על הראש שלכם?

סיפור אמיתי- מנהל שפגע בעובד לפני עשור אותו המנהל הגיע לראיון לחברה אחרת

באחד הראיונות – העובד שהוא ניהל הפך למנהל באותה החברה, והוא צריך שוב להיות שוב מנוהל ע"י אותו המנהל

מה קרה בסוף? לא קרה… למה?

הוא עדיין פגוע…

ויש מלא סיפורים כאלו- לא אחד…

תשימו לב- מלא תשומת לב על איך אתם מתקשרים לעובדים את מה שאתם רוצים לתקשר להם