אמיל, יא אהבל!

הגבתי לפוסט מסוים בלינקדאין ומישהו בתגובה קרא לי: "יא אהבל. "

אז בהתחלה התעצבנתי
אבל אח"כ
קבלתי את זה באהבה

ולמה?

רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שבזיונות ממרקים עוונות
ושאם מקבלים בזיון

כמו זה: שכותבים לך ברשת שאתה אהבל

אז העצה: ישמע בזיונו ידום וישתוק

ראשית צריך לדעת לקבל את הביזיון הזה
אח"כ אתה יכול כבר לצחוק מזה
להגיד תודה על זה

העניין הוא שהמיינדסט שלנו הוא סט של מחשבות, רגשות, אמונות, רצונות, חוויות, כישלנות, הצלחות וכו'…

אין לי באמת שליטה על אם מישהו יקרא לי: אהבל, או לא.

אבל השליטה שלי היא מוחלטת על: איך שאני אגיב

מה אם במקום העבודה מישהו מקטין אתכם?
מישהו גורם לכם להרגשה לא נעימה?
מה אם הבוס מתעמר בכם?
מה אם זה משהו נמשך?

זה לא שמישהו חד פעמי קרא להם "אהבל" אלא זה משהו נמשך
כמה בזיונות אפשר לספוג?
האם שווה לספוג אותם?
האם אתם בנויים לספוג אותם?

הכח של המיינדסט הוא מצד להתמודד עם ביזיונות רגעיים
אך לא רק
אנחנו צריכים לדעת להתמודד אל מול בזיונות שהפכו לרוטינה

מישהי סיפרה לי שהא התפטרה אחרי 8 חודשים מהעבודה, בתפקיד VP, לאחר שהמזכירה במשרד החליטה שהיא מחרימה אותה ביחד עם כל הצוות של הנשים

אז אהבל או לא
מקבל בזיונות או לא