להודות דווקא לאחר פקקים ונסיעה של 3.5 שעות

התובנה שעולה מנסיעה ארוכה מתל אביב לחצור הגלילית, שאורכה 3.5 שעות, היא תחושת הודיה עמוקה על השפע והנוחות של ימינו, למרות פקקים קלים. תובנה זו מתחברת לצום י"ז בתמוז בכך שהיא מדגישה את הצורך להעריך את הקיים ולשאוף לאחדות, בניגוד לקשיים ההיסטוריים של העם היהודי. הנסיעה עצמה, למרות הפקקים בכביש 2 ובכניסה ליקנעם, הייתה תענוג בהשוואה למסעות של מאות שנים קודם לכן, כמו מסעו של רבי נתן מברסלב לארץ ישראל שארך כמעט חצי שנה. אנו חיים בתקופת שפע גשמי בלתי מוסבר – מקרר מלא, בגדים בשפע, מים נגישים, מקלחת זמינה, וטכנולוגיה כמו Waze המקלה על הניווט. למרות זאת, אנו מתקשים להכיל קשיים קטנים כמו פקקים. יום י"ז בתמוז, המציין אירועים קשים כמו שבירת הלוחות ופריצת חומת ירושלים, מזכיר לנו כמה אנו משוועים לאחדות, לטוב, לשמחה ולשקט, וכמה עלינו להעריך ולהודות על מה שיש לנו כבר.