מה קורה כשאתם מתפטרים?

היום המיוחל הגיע, אחרי תקופה ארוכה של Fed Up שקורעים לכם את הצורה, שלא מעריכים את התמורה שאתם נותנים לארגון כשאתם Underpaid זה הגיע

אתם מגישים: את מכתב ההתפטרות שכל כך רציתם כבר💪

והנה התרחישים:

1. הארגון – מקבל בהבנה, מסכם את תנאי הסיום וזהו… בקרוב תהיו בחוץ

2. הארגון – בשוק! מה קרה פה? למה הוא התפטר? האם זה טוב לנו? האם זה מתאים לנו?

טוב – יאללה תנסו לשמר אותו – תבררו מה מפריעו לו, ותנו לו את הסיפור

ואז יש לכם 2 אופציות:

1. לקחת את השימור – לסחוב עוד 2-6 חודשים ואז תמצאו את עצמכם שוב בחוץ, כי זה לא עניין של כסף או תנאים, אתם פשוט פד-אפ, ותוך חודש כבר תתחילו לשאול את עצמכם – למה נשארתי? למה לא לקחתי את ההזדמנות שהייתה לי?

2. מתעקשים – תודה רבה, אך זה לא אתם, זה אני וממשיכים הלאה

3. הארגון – כועס! כועס עליכם שאתם דופקים אותו, לא רק זה הוא מאשים אתכם שלא תקשרתם איך זה שהגעתם ל- Fed up – כלומר אתם אשמים

למה לא אמרתם: מה חסר? מה לא טוב? מה לא עובד?

שדורשים מכם להישאר מאוחר ולעבוד מעבר ל-10 שעות ביום, וברגע שאתם רוצים ללכת לפני עושים לכם ריגשי/נוזפים/מודיעים שזה לא עניין, אצלנו מינימום נותנים 12 שעות עבודה

שאתם Underpaid -אז מספרים לכם כשרציתם לבוא לבקש העלאה- שזה לא הזמן, והשוק, והמוצר לא הבשיל, והחברה וכו'…

שהבוס עושה לכם micro-management וזה מתיש – שזאת המציאות, שיטת העבודה וכו'…

בעצם לאורך כל הזמן הזה – אותתם, אמרתם, הבעתם את הסיבות לאי שביעות רצונכם – זה לא היה רשמי, לא מספיק Official ובשיחה כלשהי מוקלטת או נרשמת עם HR – זה היה בשיחות מסדרון, בשיחות על קפה, סיגריה וכו'…

בעצם כל הזמן תקשרתם את הקושי שלכם, אבל אף אחד לא היה שם בשביל להקשיב, להאזין, להקשיב, ולהבין את מה שכואב לכם

אז הבנתם אין אוזן קשבת לארגון, ובמקום לקחת אחריות – הם יכעסו עליכם

הם יעשו לכם ריגשי, ויגידו – שמפני שתעזבו הכל יקרוס, והכל יתמוטט, ויש רק עוד דדליין, עוד מיילסטון, והמשקיעים וכו'… יש עוד מלא דברים שיגידו וינגנו על הרגש

אבל בפועל – הם לא ישתנו, אולי שבוע אחד יתנו לכם נחת, אבל אח"כ הכל יחזור

התסכול
ה-Micro-management
גם אם יעלו את השכר שלכם
היחס -לא ישתנה -כי אי אפשר לשנות תרבות ארגונית רעילה ואי אפשר לשנות אנשים שיש להם דרך ניהול מסוימת לדרך אחרת

ותזכרו – אם אתם תתמוטטו כתוצאה מזה שאתם עובדים 16 שעות ביום, שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, והמנכל או הCTO כל הזמן שואל מה קורה ושיש באג קריטי תתקנו כשאתם באילת עם הילדים בבריכה – אז לא פלא שתתעלפו בזמן פרזנטציה אצל לקוח – סיפור אמיתי שאני הייתי נוכח בו.

ואתם יודעים שאם יקרה משהו – וחלילה תצטרכו להיות חולים בבית – הם לא יבקרו אתכם, הם ימצאו לכם תחליף ומהר כי מי שישב ליד מיטת החולה אלו הקרובים לכם המשפחה שלכם

שימו את עצמכם בפרונט כי המשפחה שלכם צריכה להיות בפרונט

אל תתבלבלו למה אתם מתפטרים – תזכרו: זה לא אתם שהייתם לא בסדר לאורך כל הדרך, זה הארגון עם התרבות הרעילה שגרם לכם לתחושת ה-Fed up

כמובן, שתרצו לעזוב בטוב וניתן למצוא פתרונות לוגיסטיים לחילופים שהחברה תלויה בכם – רק תזכרו, זה אתם שעושים לארגון טובה ולא הם לכם…

#fedup