שיחת שימוע לאשת מילואימניק + 3
למען המילואימניקים – הכתבה מידיעות היום 30.01.2024
30 בינואר 2024
המנכ"ל שפיטר את אשת המילואימניק ומצא את עצמו בטיפול נמרץ
4 בפברואר 2024
עדי ישבה בחדר הישיבות ולא הפסיקה לבכות, דנה נכנסה למשרד
ושאלה: "עדי, מה קרה? למה את בוכה ככה?"
עדי היא מנהלת משאבי אנוש בחברה יצרנית, והיא סיימה בדיוק שיחה עם המנכ"ל
"עודד, אמר לי שאנחנו חייבים לפטר את אנה. היא בקושי מגיעה לעבודה, וגם כשמגיעה היא לא בפוקוס"
דנה שאלה: "אני מבינה, אבל זה לא מוצדק בשביל לפטר אותה?"
עדי הרימה את עיניה הבוכיות: "בעלה של אנה נמצא במילואים כבר 116 ימים, יש לה 3 ילדים,
היא מג'נגלת מנסה לשרוד, אך משהו חייב לבוא על חשבון משהו…
אני פשוט לא מסוגלת לעשות לה את הטלפון ולהזמין אותה לשיחת השימוע, אני לא מסוגלת"
דנה: "ואיי, אני ממש לא מקנאה בתפקיד שלך, אין לי עצה חכמה להגיד לך, אני בטוחה שתחלצי מזה איכשהו"
עדי ניגבה את הדמעות, היא מבינה שמצד מקום העבודה היא חייבת להזמין את אנה לשימוע,
אנה לא מוגנת בחוק, זה שבעלה במילואים לא אומר שמקום העבודה צריך להיפגע,
עוד מקום חיוני בטחוני שמספק תוצרים קריטיים לעולם הבטחוני.
עדי החליטה שהיא מרימה טלפון לאנה ופשוט מספרת לה כמו חברה.
"אנה מה נשמע איך את?" עדי פתחה בשיחה
"אני, את יודעת, שורדת, מג'נגלת ממשימה למשימה, רק לא לחשוב על חיים, את יודעת הוא בחאן יונאס עכשיו,
הם מטהרים את העיר, אני כבר לא דברתי איתו שבוע, הדאגות מכרסמות את ליבי – מזל לפחות שיש לי עבודה להסיח את הדעת"
"אנה, אני לא יודעת איך להגיד לך. אבל רוצים לזמן אותך לשיחת שימוע"
שתיקה מפלחת את הלב כחץ עם סם משתק 😶
"שיחת שימוע?" אנה שואלת
"את יודעת מה זה, כן?" עדי אומרת
"אני מבינה שרוצים לפטר אותי, אני מבינה, אני לא הכי מצליחה להיות בפוקוס וגם לא מגיעה מספיק, כל פעם יש תירוץ אחר…"
"אני ממש מצטערת אנה" עדי אומרת ופורצת בבכי מעבר לקו
"עדי, את לא אשמה, הכל בסדר, את צריכה לעשות מה שאת צריכה לעשות, ואני יכולה לעשות את מה שאני יכולה לעשות.
הילדים שלי והבית הם קודמים לעבודה ולכן אני באה לעבוד,
אבל עכשיו שחיים במילואים ואין לי כמעט עזרה, פשוט אין משהו שאני יכולה לעשות"
"אני ממש ממש מצטערת אנה" עדי חוזרת
"עדי, תעשי מה שצריך, אני אגיע לשימוע בתנאי אחד – שהמנכ"ל יבוא גם"
"אוקי אפשר לסדר את זה"
יום השימוע הגיעה, ובחדר ישיבות מחכים – עדי, המנכ"ל ועורך דין החברה
אנה פותחת את הדלת ונכנסת למשרד עם 3 הילדים שלה,
לבושה במעיל הקרבי של בעלה ומתיישבת בכיסא
"הגעתי, אתם יכולים להתחיל"
—
נושא שלא מדברים עליו, אלו נשות המילואימניקים, הגיע הזמן להציף את זה
מה דעתכם? מה אתם שומעים?
