הוא הגיש מכתב פיטורין
המנהלת אמרה: "אני צריכה אותך עכשיו יותר מהכל" כמובן שנתנה נאום חוצב להבות
הוא נשאר
היא התפטרה 3 שבועות לאחר מכן
המחלקה צומצמה 3 חודשים לאחר מכן
הוא מצא את עצמו מפוטר
ההזדמנות שהייתה כבר נתפסה
שיחקו לו ברגשות
הוא נשאר
אך שהרגשות שלו היו על הושלחן
לאף אחד בארגון לא היה אכפת
זה לא אתה
זאת התקופה
קורונה
מלחמה
מיתון
רפורמה
אין משקיעים
צ'טגיפיטי
מהפכת הבינה
לא משנה מה הסיבה
מתי וכו…
זה קרה קורה ויקרה
כי אנחנו אנשים
אל תמצאו את עצמכם מתחרטים בעוד 2-4 חודשים
אם יש לכם סיבה טובה לעזוב
אל תתנו להם לשחק לכם ברגשות
כי להם אין רגשות
לארגונים אין רגשות
תזכרו את זה